Chesed (Lovingkindness)
God's infinite generosity flowing outward without limit, the source of all blessing and abundance in creation.
Imagine a spring that flows endlessly, asking nothing in return—that's Chesed (pronounced KHEH-sed). In Kabbalah, Chesed is the fourth divine power, representing pure giving, expansion, and boundless love. It's the impulse in creation that says 'yes' to existence itself, the generous hand that pours blessing into the world without expecting anything back.
Early kabbalists like Gikatilla and the Zohar writers saw Chesed as essential to how God sustains creation moment by moment. Without Chesed, there would be only potential and possibility; Chesed makes those possibilities real. Over centuries, teachers from Cordovero to the Hasidic masters refined this idea: they showed how Chesed operates at many levels (not just divine, but in human souls too), and how cultivating generosity and openness mirrors the divine flow itself.
Later teachers, especially Hasidic rebbes, gave Chesed a deeply practical meaning. They taught that recognizing and receiving God's kindness was itself a spiritual practice—that understanding you are loved unconditionally changes how you live. The concept evolved from a cosmic principle into an invitation: to align your own giving, forgiveness, and openness with the boundless generosity at the heart of reality.
How it traveled
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080explains
- Ibn Ezra on PsalmsTudela (Navarre) · 1145explains
- Radak on Psalms— · 1185explains
- Radak on Hosea— · 1185explains
- Ramban on Sefer YetzirahGirona · 1225explains
- Beur Eser SefirotGirona · 1240explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Idra ZutaGuadalajara · 1280explains
- Gan Naul (Abulafia)Zaragoza (Saragossa) · 1289explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Meiri on PsalmsPerpignan · 1300explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Sefer HaIkkarim— · 1425explains
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548redefines
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Tomer DevorahTzfat · 1560explains
Key passages(20)
כיצד ירגיל האדם עצמו במדת החסד: העקר - אהבת ה': עִיקָר כְּנִיסַת הָאָדָם אֶל סוֹד הַחֶסֶד הוּא לֶאֱהֹב אֶת ה' תַּכְלִית אַהֲבָה שֶׁלֹּא יַנִיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְשׁוּם סִבָּה מִפְּנֵי שֶּׁאֵין דָּבָר נֶאֱה
Tap to expand
והענין - כי בלילה נכנס כתר עליון דז"א, אך היא אינה עולה עמו, רק מקבלת טהרה משם במקומה ובבוקר אז גם היא עולה עד שם ומזדווגת עמו. וז"ס הנזכר בזוהר פרשת אמור, והענין נ"ל שכך שמעתי ממורי ז"ל, כי הנה ידעת
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
(שמות טו,יג) ["נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ."] "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ", חֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בְיָדֵינוּ מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
משכיל לאיתן האזרחי חסדי ה' עולם אשירה לדור ודור וגו'. זה שאמר הכתוב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו', אמר איתן אני השכלתי משכיל לאיתן האזרחי, אמר הקב"ה השכלת כי באלה חפצתי מי שהוא מקלסני א
Tap to expand
Radak on Psalms · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
והרוג. סיחון ועוג ונתן ארצם לנחלה ועוד חד גדול מזה כי לא די שהכו אותם אלא שנתן להם ארצם נחלה שלא באו שאר הגוים ולא נאספו עליהם להוציאם משם וזה חסד גדול מאתו כי חסד היא תוספת הטובה ובזו הארץ שנתן להם ה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
המונח חסד2 כבר ביארנו בפירוש לאבות (ה,ו) שמשמעות "חסד" היא הפלגה, בכל דבר שמפליגים בו, ולרוב משתמשים בו בהפלגה של הטבה. וידוע שההטבה כוללת שתי משמעויות: משמעות א) האחת היא עשיית טוב למי שאין לך כל מחו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
[שם קל"ג ב'] קם ר' ייסא פתח ואמר כתיב וחסדי מאתך לא ימוש וכתיב ובחסד עולם רחמתיך. <תרגום - קם רבי ייסא פתח ואמר כתוב "וחסדי מאתך לא ימוש" (ישעיהו נ״ד:י׳') וכתוב "ובחסד עולם רחמתיך" (שם)>. הני קר
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הבהיר כך אמרה מדת חסד כל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עמד שם במקומי ושמר משמרתי ואני זאת היא מלאכתי שאני מזכה את העולם ואפילו נתחייבו אני מזכה אותם. ועוד משיבה ומביא
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ועתה אודיעך כיצד חסד אברהם מלמד זכות, והוא גדו"ל והוא רב חסד. כשהאדם עומד לדין ושוקלים עוונותיו אזי מוציא חסד אברהם דגלו, חקוק בו שם א"ל. וא"ל מעביר ראשון מן העוונות שעלו בשקל, בסוד 'א"ל רחום וחנון',
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והסוד: ויקרא בשם יהו"ה אל עולם (בראשית כא, לג). ואז הוא לובש ומתפאר במלבושים החקוקים במידת אל, והסוד: 'אל מלך יושב על כסא רחמים', וזהו סוד: י"י י"י אל רחום וחנון (שמות לד, ו), והסוד: כי אל רחום י"י אל
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והב', הוא חסד עולם והוא חסד אברהם, שנאמר: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז, כ). ולפי שפחד יצחק הוא סוד מידת הדין מתערבת עם חסד אברהם ולפעמים מעכבת את החסד מצד הדין, כאומרו ושם חביון עוזו (חבקוק ג, ד)
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואומר אחריו 'חנון', וסוד חנון כי פעמים רבות כצאת מחנות המשחית להשחית בני העולם על פי הדין, יוצאת מידת אל ומתגלגלת להצילם, ואף על פי שאינם הגונים ולא ראוים נותנת מתנת חינם כדי להציל את הבריות מן העונש
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואחר שהודענוך זה צריכים אנו להיכנס בשאר העניינים הנכללים בשם אל, כמו שהודענוך בשאר השמות: דע כי לפעמים הרבה נקראת מידת א"ל בתורה בלשון חסד, וצריך אתה לדעת כיצד. דע כי לשון חסד הוא כל העושה דבר שאינו מ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
סוף דבר: ה' ברא את העולם מצד החסד, וסוד 'חסד עליון' בסוד ל"ב נתיבות שהסוד שלהם: כל ארחות י"י חסד (שם כה, י). וכשברא העולם במידת החסד, חזר וגמל עם היצורים שברא חסד: גמל חסד לאדם הראשון, גמל חסד למשה רב
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ותמצא דוד כלול מן הדין ומן הרחמים. תמצא בכתוב בדוד: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל, ח, טו). משפט, מצד הדין, והוא אדמוני; צדקה, מצד החסד והרחמים, עם יפה עינים וטוב רואי. ולפיכך כשהיה דוד מתלבש
Tap to expand
השם העומד לצד ימין הנקרא א"ל הוא מדת חסד והיא מדת אברהם אבינו ע"ה וזהו שאמר הכתוב ויקרא שם בשם ידוד אל הגדול ומדת חסד כלולה במים שהיא מדת כח וזהו סוד המקרה במים עליותיו עליותיו ממש עליותיו ודאי ואת על
Tap to expand
דע כי מדת החסד ראשיתה סולת נקייה חסד וכשהיא מתפשטת הולכת ומתעבה והרי עובי' בדמיון דין ובאותו העובי שיש בו קצת דין מתאחזת מדת הדין וגם מדת הדין באותו מקום האחיזה אינה כולה דין גמור לפי שמתערבת במקום הא
Tap to expand
והמדה הזאת נקראת - חסד והנני רומז נאמר בבריאת העולם אמרתי עולם חסד יבנה וכתיב חסד א"ל וכתיב חסד לאברהם אברהם גלה לנבראים דרך השגת חסד וכתיב כל ארחות ידו"ד חסד ואמת וכתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אבל ד
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE
אַרְיֵה דְבֵיהּ עָבִיד שִׁרְטוּטִין, דָּא חֶסֶד יְמִינָא, שׁוֹר דְּבֵיהּ צִיֵּיר צִיּוּרִין, דָּא גְבוּרָה, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, דְבָהּ אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כָּל גַּוָּונִין, וְדָא תִּפְאֶרֶת, שַׁפִּיר
Tap to expand
וְתַנְיָא, תְּלַת מְאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ חֲסָדִים, כְּלִילָן בְּחֶסֶד דְּעַתִּיק יוֹמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַסְדֵּי קַדְמָאֵי. דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:נ׳) אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְכֻלּ
Tap to expand