Da'at (Knowledge)
Da'at is the bridge where divine insight becomes emotionally felt knowledge, uniting intellect with heart.
In Kabbalah, Da'at (pronounced dah-AHT) occupies a unique position: it is not quite a full sefirah (divine attribute) like the others, but rather a meeting place. Imagine two sources of wisdom—a timeless, wordless insight (Chokmah) and a receptive, nurturing intelligence (Binah)—encountering each other. Da'at is where that meeting becomes *real* to you: where abstract knowing becomes lived, felt knowledge. It is the moment when intellectual understanding descends into emotional attachment and commitment.
Early kabbalists, especially those working with the Zohar, treated Da'at as 'the secret of heaven'—a hidden principle that generates offspring (meaning manifestations) in the world below. Over centuries, as Kabbalah developed from medieval Spain through Renaissance Safed and into the Hasidic movements of Eastern Europe, interpreters kept returning to Da'at as the crucial link: without it, knowledge remains cold or diffuse; with it, knowledge becomes transformative. The concept was refined repeatedly—sometimes understood as occupying the heart, sometimes as a reflection of upper divinity within the human soul, sometimes as the very capacity to *internalize* teaching.
What makes Da'at special is that it represents a shift from abstract contemplation to engaged, embodied understanding. Medieval philosophers had spoken of knowledge; Kabbalah made knowledge personal—a real relationship between the knower and what is known. By the 18th and 19th centuries, especially in Hasidic literature, Da'at became almost synonymous with devotion, with the focused binding of one's entire being to the divine.
How it traveled
- Ramban on Sefer YetzirahGirona · 1225explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sefer HaCheshekZaragoza (Saragossa) · 1260explains
- Get HaShemotZaragoza (Saragossa) · 1269explains
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Idra ZutaGuadalajara · 1280redefines
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- VeZot LiYehudaZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Sefer HaIkkarim— · 1425explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548redefines
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RazalTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Peri Etz HadarTzfat · 1600redefines
Key passages(20)
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והספירה הזאת נקראת בתורה דעת, והסוד: יהו"ה בחכמ"ה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדע"תו תהומות נבקעו (משלי ג, יט). דע כי הזכיר בכאן שלוש ספירות הנמשכות מן הכת"ר, מקוצו של יו"ד, והם: חכמ"ה ובינ"ה ודע"ת. וסוד
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואם חס ושלום חטאו ישראל ונתרחקו מן הדעת שהוא קו האמצעי, כשחוטאין אין להם עלייה ונמסרין ביד שבעים שרים וביד אומות העולם בגלות, וזהו סוד: לכן גלה עמי מבלי דע"ת (שם ה, יג). כלומר, כשנתפרדו מן הדע"ת, שהוא
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
הא לך פשר הדברים על הקושיא שהקשיתי, כי כיצד יהיה הדעת שלישי בין חכמ"ה ובינה והרי אינו אלא בין גדול"ה וגבור"ה. אנכי אתרץ הקושיא בעזרת השם: דע שאילו היה הדעת עולה עד גבול הגדולה והגבורה ולא יותר, היה לנ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
כיצד? הרי קו האמצעי שהוא דעת עולה עד אין סוף שהוא הכתר י, ואם כן נמצא שהוא אמצעי בין חכמ"ה ובינ"ה הקרובים לכת"ר; וכשהקו האמצעי בין גדולה וגבורה, הרי הוא אמצעי ביניהם. וכן קו האמצעי שהוא הדעת מכריע בין
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והפירוש הוא במילת הדעת שהוא שלישי לחכמה ובינה, והוא שלישי לגדולה וגבורה, והוא שלישי לנצח והוד, לפי שהקו האמצעי שהוא סוד הדעת עובר באמצע כולן כגוף האילן עד שהוא מגיע עד אין סוף, והוא המחבר כל הספירות מ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואם כן מתוך העיקרים האלה שהודענוך יש לך להתבונן סוד דעת, שהיא הספירה הכוללת כל הספירות, שהיא השורש והמעין, שאין לה סוף ותכלית. ולפי שספירת דעת מתחלת מן המלכות ומגעת עד אין סוף, יש לה ב' כתובים בתורה.
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והמידה הזאת נקראת במעשה בראשית עץ הדעת, ובה חטא אדם הראשון ונסתלקה. לפי שהיא מקבלת כל הגוונים, כמו שהודענוך, והיא פועלת בתחתונים כפי אותו הכוח הנמשך אליה מן המעלות שלמעלה הימנה, אם חיים אם מוות, אם טו
Tap to expand
כְּתִיב (שמואל א ב) כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ'. דֵּעוֹת וַדַּאי. הוּא הַדַּעַת. בְּדַעַת כָּל פַּלְטְרֹי אִתְמַלְּיָין. דִּכְתִּיב, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. (בגין כך) דַּעַת אַחֲרָא לָא אִתְגַּלְיָא
Tap to expand
דָּעַת: דָּא אִיהוּ רָזָא דְּשָׁמַיִם. מַה שָׁמַיִם שִׁית סִטְרִין, אוּף הָכָא שִׁית סִטְרִין, בְּאִינּוּן תּוֹלָדִין דְּקָא יְחַיֶּה כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא יוֹם לְיוֹם אִתְכְּלִיל בְּדַרְג
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
וקבלת רשב"י ע"ה בפרשת האזינו (ר"צ ע"א) כי משלים המנין היא הספירה הנקראת דעת עליון,ואמר שם בזה הלשון אלין תלת נהורין נהרין לתלת אתרין דאיקרון אבהן, ואלין אבהן כתרין לבנין, וכלא נהיר מאתר חד, עד כאן. ופ
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
ידיעה הוא לשון חיבור. והוא בא' משני מקומות אם בת"ת שהוא מחבר ומיחד החכמה והבינה. אם ביסוד שהוא המחבר ומייחד הת"ת ומלכות כדפי' בשערים הקודמים:
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
משה כמו שיעקב מרכבה לת"ת כן מרע"ה מרכבה לת"ת. ויש חילוק גדול ביניהם. כי מרע"ה מרכבה לת"ת בסוד הדעת הנעלם בחינת הת"ת מצד החכמה. והנה הדעת הזה הוא מציאות דק אשר לת"ת והוא כולל שש קצוות בדקות והוא נשמה ל
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
ופי' עיקר האור הוא הבינה ובה נרמזו ה' אורות הנזכרים בפ' זו והם כנגד ה' עלאה וכ"פ הרשב"י ע"ה בתקונים (תקונא ל' ד"עב ותקונא מ"ז ד"פב) והחכמה מתעטפת בבינה וזהו עוטה אור. וזהו סבת ההויות שמשם נמשכות ע"י ח
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
דעת סתם, הוא התפארת. ונקרא גם כן הצדיק דעת וזהו כי אל דעות ה' (ש"א ב ג) דעות שנים. ובצירוף עדות ואין עדות פחות משנים. [כה] ונקרא דעת מלשון והאדם ידע את חוה אשתו (בראשית ד א), יודעי תרועה (תהלים פט טז)
Tap to expand
ואמר דעת ב"ן י"ה להורות שהוא מציאות הנעלם השוכב בחיק אב ואם שהם י"ה. ולהיות כי עקרו מתפשט בתוך הבינה כדפי' ובדעת חדרים ימלאו לכן צרוף בינה הוא ב"ן י"ה. ואחר שנתעוררנו על ענין הדעת היות מציאותו הנעלם ש
Tap to expand
אחר שהפלגנו לדבר כפי ערכנו בענין הדין בג' ראשונות, רצוננו בפרק זה לדבר בענין שנתבאר בהם בתפילת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה ולא נעתיק לשונו כדי שלא להאריך אלא דברים בקיצור. שאמר ששלש ראשונות אלו הם חשובות כ
Tap to expand
ה׳. צריך שידע שאין הדעת הנזכר ספירה בפני עצמה ח״ו, אלא היא בחינת שש קצוות המתמצעים למעלה בספירות הראשונות, והוא סוד וא״ו הנסתרת בכתר וחכמה ובינה, ועל ידי הדעת הנזכר יסוד החכמה והבינה כאשר יתבאר, והוא
Tap to expand
דע כי ב' דעות הם אחד הוא דעת העליון המכריע בין חו"ב עלאין שהם המוחין עצמם הזכרים כנ"ל והב' נקרא דעת תחתון והם סוד כללות הב' עטרין שהם ב' מלכיות דאו"א כנ"ל והנה זה דעת העליון הוא נעשה מאלו ו' אותיות הנ
Tap to expand
ונבאר ענין אורות זכרים ונקבות בין בחסדים בין בגבורות. והענין צריך שתדע ענין הדעת דז"א שהנה כל הטפות של הזווג ממנו נמשכין שהרי תחלה מזדווגים בחינת מוח החכמה עם מוח הבינה והם ממשיכים הטפה אל הדעת שהוא ה
Tap to expand
עוד כתבתי, כי דעת דז"א, הוא נעשה מתרין פרקין דשתי זרועות דא"א, אותם המחוברים בתרין כתפין דאריך, ואלו נקראים ירושה, שהורישו או"א לבניהם זו"ן, ושאר ד' פירקין שבשתי זרועות, נשארו לעצמם, ונקראים אחסנתא דא
Tap to expand