Kinyan Kesef (Acquisition by Money)

[ד] 'יליד בית' מה תלמוד לומר? אם הקנוי קנין כסף אוכל, יליד בית לא יאכל?! אילו כן הייתי אומר מה קנין כסף שיש בו כסף אף יליד בית שיש בו כסף. ומנין שאף על פי שאין שוה כלום? תלמוד לומר 'ויליד בית' – מכל מ

Tap to expand

[ה] עדיין אני אומר "יליד בית" – בין שיש בו כסף בין שאין בו כסף אוכל, אבל קנין כסף – אם יש בו כסף אוכל, אם אין בו כסף לא יאכל… תלמוד לומר "קנין כספו ויליד ביתו" – מה "יליד ביתו" אף על פי שאינו שוה כלום

Tap to expand

אָמַר רַבִּי אַבָּא, תָּא שְׁמַע: ״וִילִיד בַּיִת״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם קִנְיַן כֶּסֶף – אוֹכֵל, יְלִיד בַּיִת – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

Tap to expand

אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה קִנְיַן כֶּסֶף, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף – אוֹכֵל; אַף יְלִיד בַּיִת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף – אוֹכֵל; וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם? ת

Tap to expand

וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: יְלִיד בַּיִת, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף – אוֹכֵל; קִנְיַן כֶּסֶף, יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף – אוֹכֵל, אֵין בּוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף – אֵינוֹ

Tap to expand

(ויקרא כב יא) וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ. מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁנָשָׂא אִשָּׁה וְקָנָה עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בִּתְרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ".

Tap to expand

אם כן הו"ל נכסים שיש להם אחריות - פי' בקונטרס דאדם הוקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לרשת אחוזה וקשה דההוא קרא כתיב בעבד אבל בן חורין לא איתקש אלא דוקא בדמי עלי לפי ששמין אותו כעבד כדאיתא בפ"ק דסנהדרין

Tap to expand

במקום טהור ואם הוא חוץ החצר והחזה והשוק תאכלו זכרים ונקבות כי כן כתיב כל טהור בביתך יאכל אותו וכן קנין כסף ויליד בית ואלמנה ששבה וכאשר תאכלו עתה השוק והחזה יהיה לכם החק לקחתו מכל זבחי השלמים:

Tap to expand

ודאמרינן יוצא בשינו ונותן לו דמי עינו. איכא דמקשו והא קנס. הוא וקנס אינו זוכה בו אלא משעת העמדה בדין כדתנן עד שלא עמדה בדין פטור. ואפילו גבי עבד גופיה אמרינן בפ' מרובה (בבא קמא דף ע"ג) גבי מעידנו באיש

Tap to expand

מתני': האשה נקנית בג' דרכים בכסף בשטר ובביאה. דוקא נקט סדרא, דכתיב כי יקח היינו כסף והדר כתיב ובעלה משום הכי אקדמי לכסף מקמי ביאה ושטר משום דדמי לכסף שכן קונין בהן שאר דברים וקניני' מרוב' סמכו ענין לו

Tap to expand

והדרא אכלה בשביל בנה מנא לן. משמע מהכא דפשיטא לי' דאוכלת מעיקרא בשביל בנה וקשיא לי' לראב"ד ז"ל מנא לן אי משום דכתיב ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ודרשינן קרי בי' יאכילו מי הכריחך לדרוש כן והלא צריך הכתוב

Tap to expand

תשובה יראה לנו שהשטר החתום בשני עדים או חותם יד הלוה יש לכם לגבות בו אף לפי תקנתכם כי טעם תקנתכם היא בשביל חשש שקרי ובתלת אי אפשר דלית בהו חד דתקין כדאמרינן גבי דיני ממונות (ג’) דתקנו בשלשה משום יושבי

Tap to expand

עבד כנעני ושפחה כנענית אוכלין בתרומה שהרי קנין כסף הוא ואין ביאה קונה באמה לענין זה ולא לשם שפחות כמו שהתבאר אלא בכסף ושאר קניות הנזכרות למטה:

Tap to expand

ומכל מקום בסוגיא זו ביארו בתירוץ קושיא זו ר"ל במה שהקשו לרב נחמן מיהא מאי כיצד דברים שאף אנו צריכים בהם גם כן לענין פסק והוא שאמרו שלדעת רב נחמן כיצד זה נתגלגל בדרך זה ויש דמים שהם כחליפין כיצד החליף

Tap to expand

וכן לענין ביאור מה שאמרו סלקא דעתך אמינא הואיל וגמר קיחה קיחה וכו' מה שדה מיקני בחלפין וכו' קמ"ל ומשום דאתתא בפחות מפרוטה לא מיקניא נפשה יש שואלים והואיל וגזירה שוה היא למה מעטוה מטעם זה והלא בשטר לא

Tap to expand

אע"פ שביארנו לענין הקדושין שאפילו שניהם מודים אין הקדושין בלא עדים כלום בממון אינו כן אלא כל שהודה לחברו שמכר לו או נתן לי או חלק עמו אף בינו לבינו זכה ואין עדים צריכים לגמר הדבר שאף מה שנעשה בינם לבי

Tap to expand

תושב ושכיר שנאמר בתורה שלא יאכלו בתרומה וכדכתיב תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש שניהם בעבד עברי נאמרו ותושב זה קנוי קנין עולם כגון עבד עברי נרצע ושכיר זה קנוי קנין שנים ולענין תרומה אינן קנין כספו שאין גופ

Tap to expand

ר' יוסי ור' שמעון אומרין אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה מפני שהם סוברים זכר מעליא הוא ומכל מקום חזר בו ר' יוסי בגמרא לומר שבריאה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמים אם זכר אם נקבה והילכך הוא

Tap to expand

אין אותיות נקנות במסירה. לבד שהרי לא מסר לו הנכסים המשועבדים אלא ניירא בעלמא הוא דמסר ליה ועיקר הקנין משום השעבוד הוא הלכך אין נקנין אלא בכתיבה ובמסירה שהמוכר מוסר השטר ביד הלוקח כדקי"ל (ב"ב דף פו.) ד

Tap to expand

על כן אנו אומר [כד]בדקינן שפיר בדברי הפוסקים מצינו רבים ועצומים חולקים על הרשב"א והרמב"ן בזה החילוק שחולקים בענין הקנין דלבסוף ולית מאן דס"ל כוותייהו אם בענין קניית הדירה דכתב הרמב"ן ז"ל כתוב בהגהות מ

Tap to expand