Nusach Sefard (Hasidic Adaptation)

בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ירושלמי רבי יוסי בר בון בשם ריב"ל על שם שבע ביום הללתיך ר"נ בשם רבי מנא אומר כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה הראשונה אשר בדברו מעריב ערבים ו

Tap to expand

ובמנחה שמעו שהוא מתפלל נוסח ספרד חרה להם יותר. וכשבא ר' שמואל לביתו הלשינו עליו והשיבם אין דרך ארץ לעשות לו שום דבר בלי תואנה. גם קודם המנחה הוליכה אותו אל הבנינים ובכמה מקומות עשה תנועות כאלו רואה אי

Tap to expand

והנה לפי השקפה הראשונה העושה בסתר משובח יותר מן העושה בגלוי, לפי שהעושה בסתר אינו עלול להתערב בו סיגים ממלאכת החונף, לכך נוסח אשכנזי הוא לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי, אבל נוסח ספרד הוא לעולם יהא

Tap to expand

ולהבין ג"כ תיבת ביום שאמרו חז"ל עצומו של יום מכפר נ"ל ליישב (ג"כ נוסח ספרד שאומרים סליחת העון הזה ומקרא קודש כו' שמורה על שמות הקדושים המרומזים שבזכותם יכפר והיינו בדרך רמז ועיי"ל) עפימ"ש בפיוט דר"ה ש

Tap to expand

עוד בד"א ירצה לקרבן אשה לד'. יבואר עפ"י הפ' לדוד אליך ד' נפשי אשא ד' אל אבושה כו' חטאות נעורי ופשעי אל תזכור. לפי הידוע כי המזמור זה הוא עפ"י נוסח ספרד בנפילת אפיים. כידוע שדוד המלך ע"ה הי' כל ימיו במ

Tap to expand

ורבינו הב"י כתב: "נוהגין לקדש בבית הכנסת, ואין למקדש לטעום מיין הקידוש אלא מטעימו לקטן, דאין קידוש אלא במקום סעודה, ומעיקרא לא נתקן אלא בשביל אורחים… ועכשיו… לא בטלה התקנה… אבל יותר טוב להנהיג שלא יקד

Tap to expand

"ישתבח" אינה פותחת ב"ברוך" לפי שהיא סמוכה לברכת "ברוך שאמר". כלומר: ש"ברוך שאמר" היא הברכה שלפני פסוקי דזמרה, ו"ישתבח" היא ברכה שלאחרי פסוקי דזמרה. ולכן אין לומר "ישתבח" אלא אם כן אמר "ברוך שאמר" וקצת

Tap to expand

ברכה שניה היא "אהבה רבה" לפי נוסח אשכנז, ו"אהבת עולם" לפי נוסח ספרד. ובגמרא (יא ב) יש פלוגתא בזה. וכתבו רבותינו בעלי התוספות דלכן תיקנו לומר בשחרית "אהבה רבה" ובערבית "אהבת עולם", עיין שם. וזהו כנוסח

Tap to expand

ודע שיש מי שכתב בלשון זה: והמדקדקים ממתינים ב"צור ישראל" כדי לענות "אמן". ובסעיף ט משמע שיש להמתין ב"שירה חדשה". ונראה לי דאם ירצה יוכל לכוין לסיים עם שליח הציבור, ואז אינו מחויב לענות "אמן". עד כאן ל

Tap to expand

מחלליה מות יומת. מה ת"ל והא כבר נאמר (פ׳ ט"ו) כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת, אלא שיכול אין לי אלא עונש על מלאכת היום, ומניין עונש על מלאכת הלילה ת"ל מחלליה מות יומת כטלא נתבאר טעם הרבוי ללילה מלשו

Tap to expand

נחזור להנ״ל גם אנשים הדיוטים כשנוסעים להרבי ומתחברים עם חסידים נקראים חסידים, וכמו שהבאנו לעיל מאגרת הקודש אשר בספה״ק נועם אלימלך מענין נוסח ספרד, הן עיקר החסידות הוא בבני תורה ובעלי קבלה, כמו שהבאנו

Tap to expand

ותיכף אחרי שיצאה אגרת רש"ג בח"מ (=חפש מטמונים) לב"ג (= בער גאלדבערג) מכ"י ברלין בנוסח אחר, בדקו החכמים (ר' ישראל חזן, שזח"ה, ועוד) ומצאו שישנן לפנינו שתי נוסחאות השונות בדעותיהן: לפי האחת נכתבה המשנה

Tap to expand