Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 7 works

Ta'amei HaMikra (Cantillation/Trope)

The cantillation marks of the Tanach — both musical notation and syntactic parsers. The trope often determines verse phrasing and thus meaning.

The cantillation marks (trope) of the Tanach. Function as both musical notation and syntactic parsers. Major exegetical-grammatical role: trope determines verse phrasing and thus meaning. Ibn Ezra and the Masoretic tradition treat trope as binding interpretation.

How it traveled

  1. Megillah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  2. Kuzari
    · 1120
    explains
  3. Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1712
    explains
  4. Shulchan Arukh HaRav
    · 1795
    explains
  5. Malbim on Leviticus
    Bucharest · 1860
    explains
  6. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  7. Torah Temimah on Torah
    Pinsk · 1904
    explains

Key passages(20)

Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE

Very high

בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת יֵשׁ ב' מִינֵי נְגִינוֹת: הָאֶחָד עוֹשֶׂה מִכָּל דִּבּוּר פָּסוּק אֶחָד, אַף שֶׁהוּא אָרֹךְ אוֹ קָצָר מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁ"אָנֹכִי", וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ", וְ"לֹא תַעֲשֶׂה לְך

Tap to expand

Megillah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

״וְשׂוֹם שֶׂכֶל״ — אֵלּוּ הַפְּסוּקִין; ״וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״ — אֵלּוּ פִּיסְקֵי טְעָמִים, וְאָמְרִי לַהּ — אֵלּוּ הַמָּסוֹרֹת! — שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.

Tap to expand

Rashi on Genesis · Rashi · 1075 CE

Very high

באה. טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לְכָךְ הוּא מְבֹאָר שֶׁבָּא כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה, בָּאָלֶ"ף, הָיָה מְבֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת; וְאִ"אֶ לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְבָר כְּתִיב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ ל

Tap to expand

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE

Very high

[א] אפילו בדקדוק וכו'. כתב הגהות מיימוני צריך שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה, עד כאן. וכתב מהר"מ מינץ סימן פ"א החזן צריך ללמוד הסדרא שתהא שגורה בפיו כל הדקדוקים במתגין לעיל ומל

Tap to expand

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(לא) אָמַר הֶחָבֵר: מִבְּלִי סָפֵק שֶׁהָיָה שָׁמוּר בַּלְּבָבוֹת בַּפַּתְחָא וְהַקָּמֵץ וְהַשֶּׁבֶר וְהַנְּטִיָּה וְהַשְּׁוָא וְהַטְּעָמִים. בְּלֵב הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי צָרְכָּם לַעֲבוֹדָה וּלְהוֹרוֹת

Tap to expand

Sefer Chasidim · Yehuda HeChasid · 1140 CE

Very high

לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים שתקנו הנגונים שלא יאמר נגון של תורה לנביאים ולכתובים ושל נביאים לתורה ולכתובים. ושל כתובים לתורה ונביאים אלא כל נגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני שנאמר (שמות י

Tap to expand

Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE

Very high

וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה מֵ"אָנֹכִי" פָּסוּק אֶחָד, וּמִ"לֹּא יִהְיֶה לְךָ" פָּסוּק שְׁנֵי. וּלְפִי זֶה הַנּוּ"ן שֶׁל "פָּנָי" הוּא בְּקָמַ"ץ, שֶׁיֵּשׁ שָׁם סוֹף פָּסוּק. וְכֵן "זָכוֹר" הוּא פָּסוּק אֶחָד,

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

ונראה לעניות דעתי דשניהם אמת. דוודאי אם הטעות בעצם התיבה, כמו "כבש"-"כשב" "אם"-"ואם" וכיוצא בהם, אף שאין הענין משתנה – מכל מקום מחזירין אותו. אבל אם טעה בטעמים – אין מחזירין אותו, וזהו כוונת המנהיג. ו

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

וכל זה בדיעבד. אבל לכתחילה החיוב על הקורא לקרוא בטעמים ובדקדוק כדת וכהלכה: שלא יניח הנע, ולא יניע הנח, וישמור דגושים ורפויים. וכן כתב רבינו הבית יוסף בספרו הגדול. וכתב דכל זה יש שורש גדול למעלה, עיין

Tap to expand

Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE

High

ישפט י"י ביני וביניך. נקוד על יו"ד האחרון. לפי שלא אמרה לו אלא להגר. ויש אומ' על הנוטלים מריבה ביניהם. אתה למד מיכן שהחזיר עליה הכת' את הדין: ולא ידע בשכבה ובקומה. נקוד על וי"ו של ובקומה של בכירה. שבש

Tap to expand

Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE

High

סימן קפא ואשר שאלתני ביישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע לקרות בתורה כהלכה בדקדוק ובטעמים או יש כאן היודע אבל לא למד וחזר לידע לקרות. נראה דאפ"ה יקראו בתורה כמו שקורין בצבור בברכה כהלכתה ומפטירין בנביא ו

Tap to expand

Chayyei Adam · 1790 CE

High

אח"כ יפסיק מעט כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לקבלת שאר מצות ואז יקרא ואהבת כו' וצריך לקרות בדקדוק המלות ובקריאת הטעמים ובדגש וברפה ולדקדק להפסיק בין היום על לבבך ובין היום לאהבה שלא יהיה נראה היום ול

Tap to expand

Chayyei Adam · 1790 CE

High

כל תיבה שהיא קרי וכתיב הלכה למשה מסיני שתהא נכתבת כך ונקרית בענין אחר וכן הנקודות והטעמים הכל הוא הלכה למשה מסיני ולכן צריך שיהי' הקורא בקי בדקדוק הטעמים וכל שכן בנקודות ומכל מקום אם טעה בנגינות או בנ

Tap to expand

Malbim on Leviticus · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

ושמעה קול אלה: יש שמות רבות אשר בהתחברם יולד מהם מושג אחר, כמו: מהומת מות. מצרי שאול. חרדת אלקים, וכדומה. וכן שם קול אם יתחבר אל השֵם, ירמז שאינו הדבר עצמה רק דומה לו; כמו "קול מלחמה במחנה", "קול פחדי

Tap to expand

Nedarim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

דְּאָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״. ״וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתו

Tap to expand

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

High

(פ) אָמַר הֶחָבֵר: אָמְרוּ, כִּי בַּעֲבוּר הָעִיר הַחֹם הַטִּבְעִי, וְאֵינֶנִּי סָבוּר שֶׁהוּא אֶלָּא מִצַּד הָעִנְיָן שֶׁאֲנַחְנוּ בוֹ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלִים לִקְרֹא רַבִּים מֵהֶם פֶּה אֶחָד הָ

Tap to expand

Ibn Ezra on Exodus · Avraham Ibn Ezra · 1155 CE

High

ואת. דע כי אנשי לשון הקדש שומרים הפעלים במתכנתם בכל הבנינים, ואינם חוששים לשמור שמות בני אדם על כן אל תתמה שאמר גרשום בעבור שגר שם כי הנה קין (ברא' ד א) בעבור קניתי, ואינו נכון בדקדוק, וקשה מזה נח (שם

Tap to expand

Ran on Megillah · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

High

ויבינו במקרא. זה פסוק טעמים שע"י הטעמים הכתוב מובן יותר כדאמרי' בפ"ק דחגיגה [דף ו:] נפקא מינה לפסוקי טעמים:

Tap to expand

Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE

High

דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם יודע לקרות בדיוק. ובו ב סעיפים:קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו: הגה וכן דין החזן הקורא ודוקא שנוי שמשתנה ע"י זה הענין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחז

Tap to expand

Chidushei Halachot on Chagigah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

בד"ה לפסוקי טעמא ולא דמי לה' מקראות כו' ולא אזלינן כו' התם לא מצי קאי רק לחד כו' עכ"ל נראה כוונתם דודאי לרב חסדא כמו בהנהו קראי דאין להן הכרע כן האי קרא אין לו הכרע כדאיתא בהדיא ביומא בפרק הוציאו לו א

Tap to expand