Yichud Tachton (Lower Unification)

ספר הזוהר [זוהר ח"א י"ח א' וב'] יי' אחד ושמו אחד תרין ייחודין יחודא תתאה אתייחד לפום יחודא דאתייחד יחודא דלעילא. <תרגום - "יי' אחד ושמו אחד" שני יחודים היחוד התחתון נתייחד כפי היחוד שנתייחד היחוד ה

Tap to expand

ומ"ש ביומ' דעיבא דאתחזי קשת. יביא משל לאותו הגלוי מענין הגוונים הנראים בקשת שנראים בו חיור וסומק וירוק וידוע הוא שהגוונים ההם נעשי' לסבת ניצוץ השמש והאויר והענן כמו שכבר נתבא' זה בתחלת הפרשה והגוונים

Tap to expand

למעבד פירין ואיבין ולנטעא אילנין פירין ואיבין שהם פרי האדמ ולנטע' אילנין הם ועץ פרי עושה פרי והכוונ' על שתי פעולות אשר למ' הא' הם פעולות המ' בעצמ' דהיינו פרי האדמ'. הב' הם פעולות שאר הספי' העליונות שה

Tap to expand

קנו ע"בבחדוה ובשעשוע' לא בלשון קנטוריי' כפשטא דמלתא: תיאובת' דאבא היינו החכמה: בגין דאיהי בת יחידא' ה"ג והכונה שבת א' בין ששה בנים אבי' אוהב' וכמו כן המלכות היא בת בין ששה בנים שהם ו' קצות. פליג לון ח

Tap to expand

מן הארץ מן המ' שממנה יונקים בהתייחדם בהיכל קדש הקדשים והיינו סוד ייחודא תתאה איהי בדרגין דילה:

Tap to expand

זכאה עדבי' וחולקי' מאן דישוי רעותא וגו' ויקחו לי תרומה וגו' הכא איהו יחודא בכללא חדא עילא ותתא כל אלו הם דברי רשב"י ע"ה שהתחיל לדרוש מפסוק אפריון עשה לו וגומר ונמשך עד כאן הדרוש וקשר הדרוש עם הפרשה כא

Tap to expand

אר"ש אע"ג דקאמרן בפ' ויקרא בפסוק כי יקריב מכם וגומר אדם ובהמה תושיע ה' דהיינו אדם יחוד עליון ובהמה יחוד תחתון דהיינו מ' על חיות הקדש ולפי דרך זה היה ראוי שקרבן עולה כיון שהיא מן הבהמה לא היה יחידה למע

Tap to expand

מסטרא דיוסף הוא יחוד תחתון בערך הת"ת וז"ש דאיהו לתתא בסיומא דגופא ואין ראוי שישאב חיים לעליונים אלא דרך פתח עליון שהם ב' פתחים אל הגוף הפה דרך בו נשיקין והיסוד דרך בו הייחוד שהוא משם ג"כ נוטל רוח חיי

Tap to expand

ור' יצחק פליג עוד שפסוק לויתן זה אינו חוזר על הייחוד תחתון ת"ת ומ' כי זה הוא לפרקים ובהיו' זה הייחוד נאמר היתה כאניות סוחר כי אז היא כוללת בעצמה כל ההיכלות כנזכר. אמנם יש ייחוד למעל' שאינו נעשה בבחי'

Tap to expand

וסוד יחודא תתאה לעורר נפש רוח של הצדיק יכוון הוי"ה ואח"כ יכוון ליחד י"ה בו"ה, וישם לנגד פניו שם יהוה בניקוד חל"ם עם שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן התלוים בו בתפארת ואח"כ כוון לבך בסוד שם אדנ"י אלף דלת נון יוד ו

Tap to expand

וכתב שם בדמ"א וזה לשונו, ויש להסביר הדבר ולפרש יותר איך מררמז כאן רזא דיחודא דקריאת שמע, דהנה בזוהר הקדוש (בתיקוני הזוהר תיקון כ"א) כתב ה' חלוקי אבנים שבהם נלחם דוד המלך עליו השלום עם גלית הפלשתי הם ח

Tap to expand

ונראה דבא לרמז על ב' יחודים הנעשה על ידי ב' יסודות י"ו, לייחדן ב' איש ז"א וחכמה, עם ב' ההי"ן שהם הנקיב'. ונגד יחוד תחתון ז"א ונוקביה אמר שב"ו איש תחתיו, כי בו יש ב' יסודות יסוד אבא תוך יסוד ז"א. ונגד

Tap to expand

והוא ג"כ א' מהטעמים שאחר יחוד פסוק ראשון דק"ש אומרים בשכלמ"ו והוא כמ"ש להלן בפ' י"א שענין יחוד פ' ראשון בתיבת אחד היינו לכוין שאדון יחיד ב"ה הוא אחד בכל העולמו' והבריו' כולם אחדות פשוט כמשמעו וכולם נח

Tap to expand

ד והנה כ״ז הוא בחינת יחודא תתאה במעשה המצות להמשיך רצון העליון בבחינת מספר בחי׳ עשיתיו כנ״ל אך תלמוד תורה כנגד כולם שהוא בחינת יחודא עילאה וזהו מי מנה עפר יעקב כי עפר אינו בגדר מספר כלל והוא בחי׳ תלמו

Tap to expand

ועפ״ז י״ל שנק׳ עלייה דשבת שיר אל שהוא עלייה דקדושה עצמה שלא ע״י בירורים כמו בחול כו׳ והיינו כמ״ש בע״ח סוף ש״ל והז״א נק׳ אל כו׳ ע״ש. אמנם י״ל ג״כ בפי׳ שיר אל ע״ש עליית המל׳ עיין בזהר פ׳ בראשית [(די״ט ע

Tap to expand

ופ״ב דחגיגה יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים. וזהו מ״ש בזהר ענין הכרוזין שמלמעלה והם נמשכים מבחי׳ יג״מ הרחמים לעורר בתשובה. ועמ״ש ע״פ אדם כי יקריב מכם. אך לפי שהתעוררות זו נמשך מבחי׳ אתעדל״ע לבד איש

Tap to expand

והנה השרפים עומדים ממעל ומשיגים זה כי הם יש להם השגה ודעת גדול לפי שהם בעולם הבריאה אשר שם מתלבש חב״ד דאצילות. אבל האופנים כששומעים קק״ק יוצא מהשרפים הם מרעישים בקול רעם ורעש גדול מפני שאין השגתם מכיל

Tap to expand