Mishnah (The Genre / Corpus)
The Mishnah as a literary work: R. Yehudah HaNasi's redaction (~220 CE) of Tannaitic teachings into six Orders and 63 tractates — the foundational document of Rabbinic Judaism.
The Mishnah as a literary work — the redaction of Tannaitic teachings by R. Yehudah HaNasi (~220 CE) into six Sedarim (Orders), 63 tractates. The foundational document of Rabbinic Judaism. Distinct from 'Mishneh Torah' (Rambam's code, ~1180 CE). Mishnah Avot 1:1 sets out its own chain of transmission.
How it traveled
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- Epistle of Rav Sherira GaonPumbedita · 987explains
- Kuzari— · 1120explains
- Mishneh Torah, Transmission of the Oral LawFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Teshuvot HaRambamFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Tosafot on YevamotTroyes (Champagne) · 1230explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · 1265explains
- Chiddushei HaRa'ah on BerakhotBarcelona · 1290explains
- Meiri on YevamotPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Meiri on BerakhotPerpignan · 1300explains
- Meiri on Bava KammaPerpignan · 1300explains
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Meiri on MakkotPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on KetubotBarcelona · 1340explains
- Magen Avot on Avot— · 1390explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Haggahot Chadashot on Sefer Mitzvot KatanPosen (Poznań) · 1580explains
- Chidushei Agadot on SotahPosen (Poznań) · 1612explains
- Chidushei Halachot on NiddahPosen (Poznań) · 1612explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah KelimPrague · 1613explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah SanhedrinPrague · 1613explains
Key passages(20)
Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE
ולא הוה חד מן הראשונים דכתב מדעם עד סוף ימיו דרבנו הקדוש. וכן נמי לא הוו גרסי כולהי בפה אחד ולשון אחד אלא טעמייהו הוו ידעין להו. וכולהון דעת אחת [הות] בהון [ולא הוה בגרסייהו פלוגתא וידעי] מאי דאיתיה ד
Tap to expand
Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE
דשאלתון היך נכתבה המשנה אם אנשי כנסת גדולה התחילו לכתוב וכתבו כל חכמי הדור מקצתה עד שבא ר' והשלימה. ו[ש]שאלתם התוספתא ששמענו שר' חייא כתבה אם לאחר המשנה נכתבה אם בזמן אחר. ומה ראה ר' חייא לכותבה אם לת
Tap to expand
(סז) אָמַר הֶחָבֵר: וְאַחֲרֵיהֶם בְּדוֹר אַחֵר רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וְרַבִּי חֲנִינָה בֶּן תְּרַדְיוֹן וְחַבְרֵיהֶם. וְאַחֲרֵי אֵלֶּה רַבִּי,
Tap to expand
Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חִבַּר הַמִּשְׁנָה. וּמִיְּמוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לֹא חִבְּרוּ חִבּוּר שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ בָּרַבִּים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; אֵלָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, רֹאשׁ
Tap to expand
Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְהוּא קִבַּץ כָּל הַשְּׁמוּעוֹת וְכָל הַדִּינִין וְכָל הַבֵּאוּרִין וְהַפֵּרוּשִׁין שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְשֶׁלִּמְּדוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ; וְחִ
Tap to expand
Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְלָמָּה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּךְ, וְלֹא הִנִּיחַ הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְהַצָּרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבָאוֹת, וּמַמְלֶכֶת הָרִשׁ
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE
והנה אמרינן (שבת קל״ח ע״ב) עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפליא ד׳ את מכותיך אמרו עתידה אשה שתטול ככר של תרומה וכו׳ ופריך הש״ס והא בהדיא כתיב וכו׳, אלא לידע אם ראשונה או שניה, הא נמי מתניתין היא השרץ
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
2. בלי הקבלה למשנת ר"ע. א) עדיות פ"ו מ"ב: העיד ר' צדוק וכו' שמשנה ראשונה חגבים וכו', ובתרומות פ"י מ"ט שנויה "משנה ראשונה" זו בתור ת"ק סתם: חגבים וכו' העיד ר' צדוק וכו'. ב) כתובות פ"ה מ"ג: זו (מ"ב) משנ
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ובנוגע למקור משנתנו – הנה רבי לא השתמש כלל ב"גליונות" למשנה שלפניו, "גליונות", שאין להם יסוד ולא שורש בכל הספרות של התלמוד, אלא – במשניות עצמן שקדמו לו, במשנת ר' מאיר, ר' יהודה, ר' יוסי, ור' שמעון, וב
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
מוסכם ומקובל בשני התלמודים, למן האמוראים הראשונים (ר' יוחנן ורשב"ל) ועד סתם התלמוד הבבלי והירושלמי, – ש"רבי" הוא מסדר המשנה: רבי1נראה שמכאן ולהלן אינו מן "ספרא דאדם הראשון", אלא סתם התלמוד. ור' נתן סו
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
מבואי זה עוסק בספר המשנה ותולדות מקורותיו, שרידי משניות קדומות שנשׂרדו בו, עד משניות תלמידי ר' עקיבא שנשתקעו בו, ועד משנת רבי וסידורה. זאת אומרת אפוא תולדות ספרי המשנה, למן עקבותיהם הראשונים ועד סידור
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
והיה מדקדק בלשון "משנתו": אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא (ופרה) שלָשית, אמרו לו מה הלשון שלשית אמר כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש וכו'. כיוצא בו אמר כרם רבָעי13מע"ש פ"ה מ"א–מ"ג., אמרו לו מה הלשון רבעי
Tap to expand
נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
Tap to expand
Chidushei Halachot on Niddah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
בד"ה שלא תאמר בהוכחות שנינו פרש"י כגון ב' שבילין ספק הלך בטהור כו' עכ"ל משמע להו לפרש"י דלא מיירי באיש א' שהלך בשביל א' כנראה מלשונו ספק הלך בטמא כו' דא"כ לא הוה ספק מוכחות ובכה"ג פשיטא דהוה טהור דהא
Tap to expand
Introductions to Amoraic Literature · Jacob Nachum Epstein
התחילו בסידורו האמוראים הראשונים, סידרו את הברייתות על יד המשניות, פירשו המשנה במימרות קצרות ופסקו הלכה (זו דברי ר' פלוני אבל חכמים אומרים, הלכה כר' פלוני, מוחלפת השיטה, זו אינה משנה, בלשון יחיד אני ש
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
וה"תוספתא" של ר' נחמיה – לא היתה בנויה רק משרידי משנת ר"ע ומשרידי ה"ברייתות". אלא "תוספתא" זו היתה תוספתא למשנה הרשמית של אותו הזמן למשנת רשב"ג הנשיא, שהיה דווקא מחבב את דברי ר' יוסי62תוס' ברכות ובבלי
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואין כל יסוד ליחוסם של הראשונים, שייחסו תוס' שלנו לר' חייא (הראשון שהביא ראיה לדבריו הוא במכתב שבקטע שאצל שכטר, סעדיאנא 141, שנסתייע מההיא דב"ק). וגם דרך אחרת לר"ח ולתוס' שלנו, כי משנת ר"ח אינה אספת ח
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואשר ל"סתם תוספתא" – אמנם סתם תוס' שלנו אינה לר' נחמיה6עי' בריל שם., אבל כיון שישנם בתוס' שלנו כמה דברים. שאינם מקבילים למשנה שלנו אלא למשנה קדומה, וגם הסדר בתוס' שלנו אינו מקביל תמיד להלכות המשנה – ס
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
צוקרמנדל החליט, שהתוס' היא משנתו של הירושלמי (ו"תני" שנמצא בירוש' לתוס', ו"אנן תנינן" למשנה – מידי סופרים ומגיהים אחרונים באו!) והמשנה שלנו – משנה בבלית היא, שהוציאוה הבבליים (לפי תיקונו האחרון בסוף י
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואמנם משנת ר"ע הכילה בתוכה גם "תוספות"11עי' בריל, צונץ יובלשריפט.: הלפת והנפוץ וכו' התרדים והלעונים (אינם כלאים זה בזה) הוסיף ר"ע השום והשומנית הבצל והבצלצול התורמוס והפלסלוס אינן כלאים זה בזה (כלאים
Tap to expand