Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 26 works

Tannaim (Mishnaic Sages, ~10-220 CE)

The era of sages whose teachings constitute the Mishnah (~10-220 CE) — from Hillel and Shammai's disciples through R. Akiva to R. Yehudah HaNasi.

The era of sages whose teachings constitute the Mishnah. Began with the disciples of Hillel and Shammai (~10-70 CE), continued through R. Akiva and his students, and concluded with R. Yehudah HaNasi (the redactor of the Mishnah, ~220 CE). Five generations of Tannaim conventionally enumerated. Tannaitic teachings cited in the Talmud carry a presumption of authority over Amoraic positions.

How it traveled

  1. Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai
    · 200
    explains
  2. Sifra
    · 250
    explains
  3. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  4. Sifrei Bamidbar
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  5. Jerusalem Talmud Yevamot
    Tiberias · 400
    explains
  6. Jerusalem Talmud Chagigah
    Tiberias · 400
    explains
  7. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  8. Niddah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Epistle of Rav Sherira Gaon
    Pumbedita · 987
    explains
  10. Machzor Vitry
    · 1055
    explains
  11. Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  12. Tosafot on Avodah Zarah
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  13. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  14. Magen Avot on Avot
    · 1390
    explains
  15. Brit Moshe
    Amsterdam · 1721
    explains
  16. Sheilat Yaavetz
    · 1728
    explains
  17. Penei Yehoshua on Shabbat
    Frankfurt am Main · 1730
    explains
  18. Mevo HaTalmud (Chajes)
    Zolkiew (Zhovkva) · 1845
    explains
  19. Malbim on Leviticus
    Bucharest · 1860
    explains
  20. Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon
    Volozhin · 1861
    explains
  21. Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
    Lviv (Lemberg) · 1914
    explains
  22. Introductions to Tanaitic Literature
    Jerusalem · 1923
    explains
  23. Introductions to Amoraic Literature
    Jerusalem · 1950
    explains
  24. Introductions to the Babylonian Talmud
    Jerusalem · 1950
    explains
  25. Tosefta Kifshutah on Yevamot
    · 1959
    explains
  26. Tosefta Kifshutah on Sotah
    · 1959
    explains

Key passages(20)

Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE

Very high

ובתר רבי הוו (איכא) תנאי מן התם כגון ר' נתן ור' שמעון ור' גמליאל בניו. ומן הכא כגון ר' יאשיה דמן הוצל. מיהו לא תני מידי ממתניתין אלא ההוא דהוה תנאי קמי הכי כדמפרש בספרו של אדם הראשון רבי ור' נתן סוף מ

Tap to expand

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(סז) אָמַר הֶחָבֵר: וְאַחֲרֵיהֶם בְּדוֹר אַחֵר רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וְרַבִּי חֲנִינָה בֶּן תְּרַדְיוֹן וְחַבְרֵיהֶם. וְאַחֲרֵי אֵלֶּה רַבִּי,

Tap to expand

Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהֶם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ; וְאֵלּוּ הֶם – רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, וְרִבִּי יְהוֹשׁוּעַ, וְרִבִּי יוֹסֵי הַ

Tap to expand

ושמות התנאים: ר' ישמעאל, בן דמא לפני ר' ישמעאל; ר' יהודה בן בתירה; ר' ירמיה (בפ"א, ובפ"ג: לפני ר' יהודה בן בתירה); ר' נתן; ר' יאשיה, וסתם כר' יאשיה (סוף פ"ג)37[עי" בהע' לטכסט, בס' היובל לקרויס עמ' 30.

Tap to expand

שבת פ"ז מ"א סיפא – ר"ע (כריתות פ"ג מ"י); חגיגה פ"ג מ"ב (הכלי מצרף וכו')– מ"עדותו של ר"ע" (עדיות פ"ח מ"א)91ר' יוחנן בפסחים יט א וחגיגה כד א.; גטין פ"א מ"ה (כל השטרות וכו') – ר"ע (תוס' פ"א ד ובבלי יא א)

Tap to expand

רבן שמעון בן גמליאל דיבנה שימש את אביו22ב"ר פס"ה טז ודב"ר פ"א טו: כל ימי שימשתי את אבא.. זה היה בשעה שבית־הדין היה ביבנה, תוס' ר"ה פ"ב ה דפו'23ת"כ אמור פרשה יא ה (כי"ר) וירוש' ר"ה פ"ד נט ע"ג, בבלי לב

Tap to expand

וכשם שרבי היה אחרון ה"תנאים" בא"י, כך נחשב ר' נתן לאחרון ה"תנאים" של הבבלים: רבי ור' נתן65כל הדקדוקים מהקדמתו של רבי לפני ר' נתן, אינם נכונים מפני שרבי נזכר תמיד לפני ר' נתן במחלוקת עמו, למשל תוס' פסח

Tap to expand

מכל חכמי הדור שעבר לא למד ר"ש אלא אצל ר"ע304בין תלמידי ר"ע נמנה ר"ש גם ביבמות סב ב, ב"ר פס"א ג, ירוש' סנהד' פ"א יט סע"א, ועי' בבלי סנהד' יד א. בבני ברק, ויק"ר פכ"א ח (ועי' כתובות סב ב): ר' חנניה בן חכ

Tap to expand

הוא היה הצעיר שבתלמידי ר"ע, וע"כ "אמר (ר"ע) ישב ר"מ תחילה נתכרכמו פני ר"ש א"ל ר"ע דייך שאני ובוראך מכירין כוחך"305ירושי סנהד' פ"א יט סע"א.. ואע"פ שכשנתכנסו בשלפי השמד לאושא ר"מ ור' יהודה ור' יוסי וכו'

Tap to expand

ומכל אלה (חוץ מתרומות דלעיל) לא נכנסה אפילו מחלוקת אחת במשנה ("אלא דתנייא מחלפין"), וכבר הזהירו התנאים על חילופים אלה, עד שאמרו (ספרי שופטים פיס' קפח): מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי

Tap to expand

Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE

Very high

ולא הוה חד מן הראשונים דכתב מדעם עד סוף ימיו דרבנו הקדוש. וכן נמי לא הוו גרסי כולהי בפה אחד ולשון אחד אלא טעמייהו הוו ידעין להו. וכולהון דעת אחת [הות] בהון [ולא הוה בגרסייהו פלוגתא וידעי] מאי דאיתיה ד

Tap to expand

Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE

Very high

תחילת חכמים היה שמעון הצדיק שהיה בישיבת כנסת הגדולה והוא ריבץ תורה בישר', ואחריו אנטינגוס, יוסף בן יועזר, יוסף בן יוחנן, ואחריהן יהושע בן פרחיה, ניתאי הארבלי, ואחריהן יהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח, ואח

Tap to expand

א) מכילתא (דר' ישמעאל). ב) ספרי במדבר. ג) ספרי דברים פיס' א–נד. ד) הקטעים מן הגניזה שבמ"ת הו' הופמן עמ' 56–62, 69–71 ובתפארת ישראל 189–192, וחלק מן הקטעים שאסף הופמן במ"ת ממדרש הגדול. ה) ברייתא דר' יש

Tap to expand

אין על־כן כל ספק, שכולם היו בני־דור אחד, בני־דורו של התנא ששנה משנה זו. ומי ששנה פ"ה הוא בוודאי ששנה גם פ"ו12חוץ מן ההוספה שבמ"ג: ראב"י אומר בו מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית, וההוספה במ"ה:

Tap to expand

ר' יוסי בן חלפתא תלמיד אביו ר' חלפתא186כלים פכ"ו מ"ו: תוס' שבת רפי"ד ובבלי קטו א, תוס' מע"ש פ"א יג, ב"ב פ"ב ד (בבלי ב"ק ע ע"א), כלים ב"ב פ"ב ב (כנו' הר"ש), כלים ב"מ פ"א ה, אהלות פ"ה ח. ותלמיד ר' יוחנן

Tap to expand

והיה מדקדק בלשון "משנתו": אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא (ופרה) שלָשית, אמרו לו מה הלשון שלשית אמר כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש וכו'. כיוצא בו אמר כרם רבָעי13מע"ש פ"ה מ"א–מ"ג., אמרו לו מה הלשון רבעי

Tap to expand

כי אמנם עדיות שם מי"ד היא בוודאי משנת ר' יהושע, לאחר שחזר בו ו"שנה" כדברי אותו תלמיד (של ב"ש), ששנינו באהלות פ"ה מ"ג–מ"ד: היתה ("הקדרה") שלמה בה"א מצלת על הכל בש"א אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקין

Tap to expand

חוץ ממשנת מגילה פ"ג מ"א, שהעיד עליה רבב"ח בשם ר' יוחנן (עי' לעיל): זו דברי ר' מנחם בר' יוסי סתימתאה, אמרו עוד בסנהד' סו א (=שבועות לו א): מאן חכמים37וחכ"א, סנהד' פ"ז מ"ח, שבועות פ"ד מי"ג., רבי מנחם בר

Tap to expand

Mishnah Nedarim · 190 CE

Very high

נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

Tap to expand

Very high

כְּבַר שָׁבְתוּ תַּלְמִידִים בְּיַבְנֶה, וְלֹא שָׁבַת שָׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וּכְשֶׁבָּאוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: מַה דָּבָר חָדָשׁ הָיָה לָכֶם בְּיַבְנֶה? אָמְרוּ לוֹ: אַחֲרֶיךָ רַבִּי!

Tap to expand