Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Midrash Halacha (Halachic Midrash Genre)

The Tannaitic genre that derives halacha from Scripture — Mekhilta on Exodus, Sifra on Leviticus, Sifrei on Numbers and Deuteronomy.

The genre of Tannaitic midrashic literature focused on deriving halacha from scripture: Mekhilta (Exodus), Sifra (Leviticus), Sifrei Bamidbar, Sifrei Devarim. Contrasts with midrash aggadah.

How it traveled

  1. Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai
    · 200
    explains
  2. Sifra
    · 250
    explains
  3. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  4. Sifrei Devarim
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  5. Sifrei Bamidbar
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  6. Jerusalem Talmud Bikkurim
    Tiberias · 400
    explains
  7. Menachot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  8. Zevachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  10. Bamidbar Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  11. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
    explains
  12. Sefer Yereim
    · 1135
    explains
  13. Sefer HaMitzvot
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  14. Sefer Mitzvot Gadol
    · 1243
    explains
  15. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  16. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
    explains
  17. Ramban on Leviticus
    Girona · 1265
    explains
  18. Ramban on Exodus
    Girona · 1265
    explains
  19. Chiddushei Ramban on Yevamot
    Girona · 1265
    explains
  20. Sefer HaChinukh
    Barcelona · 1300
    explains
  21. Abudarham
    · 1330
    explains
  22. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
    explains
  23. Tosafot Yom Tov on Mishnah Negaim
    Prague · 1613
    explains
  24. Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot
    Prague · 1613
    explains
  25. Bach
    Krakow (Cracow) · 1631
    explains
  26. Ein Yosef on Sefer HaMitzvot
    Krakow (Cracow) · 1680
    explains
  27. Brit Moshe
    Amsterdam · 1721
    explains
  28. Penei Yehoshua on Pesachim
    Frankfurt am Main · 1730
    explains
  29. Or HaChaim on Leviticus
    Jerusalem · 1740
    explains
  30. Or HaChaim on Exodus
    Jerusalem · 1740
    explains

Key passages(20)

Very high

השם המלא של מדרש־הכתוב הוא "מדרש־סופרים" (ה"ג ה' הספד, ד"ו קמג ע"ד, ד"ב 633: וארבעה מדרש סופרים)2הפירוש שבה"ג ד"ו הוספה היא, ונוספה בד"ב שלא במקומה, עי' גינצבורג OLZ 1910, עמ' 227.; "מדרש חכמים" (ספרא

Tap to expand

Very high

השם הקצר הוא "מדרש", "מדרשות": קידוש' מט א: ר' יהודה אומר מדרש6במשנה (שקלים מ"ו מ"ו, ת"כ ויקרא חובה פכ"א ו): זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול אשם הוא וכו' ואומר (מ"ב יב יז) כסף וכו'.; מדר"י יתרו, עמלק פ"ב

Tap to expand

Very high

בדרך זו, דרך המדרש, לימדו הסופרים את התורה, ובדרך זו מסרו לתלמידים את הקבלות וההלכות המסורות ביחד עם התורה הכתובה.

Tap to expand

Very high

וסיפרא וסיפרי דראשי דקראי והיכא רמיזאן הילכאתא בקראי ומעיקרא בבית שני ביומי ראשונים46בנוסח ספרדי: ביומי דרבנן קמאי. לפום ההוא אורחא הוה תניאניהון [=וספרא וספרי דרשות הכתובים [הם] והיכן רמוזות ההלכות ב

Tap to expand

Very high

וזה בוודאי מדרש הסופרים, שכן אמרו באדר"נ ריש פ"ב57ועי' נו"ב פ"ג א.: איזהו סייג שעשתה תורה לדבריה, הרי הוא אומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקנה וכו', יכול תרחץ פניה ותכחול עיניה ת"ל והדוה בנדתה

Tap to expand

Very high

יש אומרים שמפני שנתרבו ההלכות "שלא נכללו בתחלת ההשקפה לא בכתובי התורה ולא בפירוש… הסופרים… ולפי שלא הספיק להם בזה שנון הכתוב עם הפירוש… על כן קבעו את העולה להם במאמרים קצרי המלות ורבי הכוונה בכדי להקל

Tap to expand

Very high

ו"איפשר מפני שדרש להם כל היום בהלכות פסח (בבלי וירוש' שם) הוצרך לכל המדות" (ראב"ד בפירושו). ואמנם בירושלמי (שם) נסמך לענין שלמעלה: "על שלשה דברים עלה הלל מבבל. טהור הוא וכו'95ספרא תזריע פ"א טו. על זה

Tap to expand

Very high

ובכלל – המדרש תומך בָהלכה, אבל אינו יוצר את ההלכה; סומכים את ההלכה מן המקרא, אבל אין מוציאים וממציאים הלכה מתוך דרש106הלוי, ח"א כרך ג 307 והלאה. וכבר כתב כן רה"ג בתה"ג אסף 102 (סי' יד): הכין חזינא דלא

Tap to expand

הראשון רשות ת"ל עליו תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. אין לי אלא בזמן שביהמ"ק קיים וכו' א"כ למה נאמר שבעת ימים מצות תאכלו מצה נאכלת כל שבעה וכו' יצאו חלות תודה וכו'.

Tap to expand

3. מדר"י תשא פ"א 342: [כתוב אחד אומר]40כי"י, ובדפו' ויל' לי'. ששת ימים יעשה מלאכה41שמ' לא טו. נ"א: תעשה מלאכה (לה ב). וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמ

Tap to expand

ד) לציטטים מן המשנה. כבר עמד מו"ר זצ"ל במק"א147מבוא לנוסח המשנה ח"ב 746–747, ועי' שם ח"א עמ' 177. בקצרה על הציטטים שבמדרשב"י. מן הפרטים שבדקתי148רשימתם תמצא במבוא למדרשב"י, עמ' כח–לא. אנו לומדים, שעל־

Tap to expand

ב) ובקידושין שם (לז ב) "אידך תנא דבי ר' ישמעאל" ("הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם וכו' ") – נמצא במ"ת 170: כי תבוא אחר ירושה וישיבה הכת' מדבר אתה אומר וכו' או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת"ל וירשתה וי

Tap to expand

א) מכילתא (דר' ישמעאל). ב) ספרי במדבר. ג) ספרי דברים פיס' א–נד. ד) הקטעים מן הגניזה שבמ"ת הו' הופמן עמ' 56–62, 69–71 ובתפארת ישראל 189–192, וחלק מן הקטעים שאסף הופמן במ"ת ממדרש הגדול. ה) ברייתא דר' יש

Tap to expand

התוספתא משתמשת בכלל הרבה במדרשי־ההלכה מבית ר' ישמעאל: תוס' ברכות פ"א י–יג – מכילתא פסחא פט"ז; שם פ"ד טז–יח – מכילתא בשלח מסכתא דויהי פ"ה; פיאה פ"ג ח – מ"ת 161; יומא פ"ה ו–ט – מכיל' יתרו, בחודש פ"ז; סו

Tap to expand

ועקבותיהם של דבי ר' ישמעאל נראות בתוס' בכמה מקומות על־ידי השיטה של המדרש, הטרמינולוגיה, ושמות התנאים; חגיגה פ"א ז–ח (=משנה פ"א מ"ז): ר' שמעון בן מנסיא – ר' שמעון בן יוחאי (וכן במשנה שלנו)23גם המשנה לק

Tap to expand

וכך הדבר בפרק ג', שכולו דבי ר"י ליקרא ה א: ר' ישמעאל אומר וכו' ר' יהודה בן בתירה אומר נאמר כאן ונשא עונו וכו' מלמד שבכלל נשיאות עון קרבן ר' יהושע אומר ארבעה וכו'. 4. אין לי אלא עדות ממון וכו' יכול(!)

Tap to expand

ממדרשי־הלכה של בית ר' ישמעאל ישנם בידינו רק מדרשיהם לספר שמות (מכילתא), במדבר (ספרי במדבר) וחלקים מספר דברים: ספרי דברים פיס' א–נד, וש"ד ואילך, קטעים אחדים מ"מכילתא" דברים וליקוטים שבמדרש הגדול, שאספם

Tap to expand

בספרי נשא פיס' כו: לא יטמא להם במותם במותם אינו מטמא אבל מטמא הוא בניגעם ובזיבתם אין לי אלא בנזיר בכ"ג מנין ת"ל לאמו וכו' נאמר כאן (בויקרא!) אמו ונאמר להלן אמו מה אמו האמור להלן (בבמדבר!) מטמא בניגעם

Tap to expand

המדרש של ספר ויקרא, "שהוא מלא הלכות"1בראשית רבא פ"ג ה 21. נקרא בפי בני א"י כַּספר עצמו "תורת כהנים"2קידוש' לג א; יבמות עב ב; שהש"ר ו ח, תנחומא נצבים שבאו"ז ח"א, אלפא ביתא אות יט, דף ד ע"ב., אבל בפי הב

Tap to expand

6) שם פי"ב א–ב: וכל השרץ השורץ על הארץ להוציא את היתושים וכו' (חולין סז ב) לא יאָכלו ("יאכל"!) לחייב את המאכיל כאוכל או לא יאכלו לאוסרם בהנאה ת"ל לא תאכלום (פסוק מב) הא כיצד באכילה הם אסורים בהנאה הם

Tap to expand