Memutza (The Intermediary)

[א] "צפֹנה לפני השם" – שהצפון יהיה פנוי, דברי ר' אליעזר בן יעקב. המזבח מכוון כנגד חצי פתחו של היכל וכנגד אחד מן הדלתות משוך כלפי הדרום. ר' יהודה אומר המזבח ממוצע באמצע העזרה ל"ב אמה – י' אמות כנגד פתח

Tap to expand

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: הָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמִּזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד ב

Tap to expand

וְכִי עָיֵיל לְהֵיכָל — בְּמִזְבֵּחַ פָּגַע בְּרֵישָׁא. דְּתַנְיָא: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת

Tap to expand

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה; ושְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיוּ לוֹ – עֶש

Tap to expand

וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּבִמְמוּצָּע! מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה שְׁמַעְנָא לֵיהּ מְמוּצָּע בְּהֶדְיָא.

Tap to expand

אמר יהודה בן שאול, אמר המחבר: אני פותח למאמר הזה הקדמה שאומר, שאף על פי שראינו ‏הברואים רבים, אין ראוי שנהיה נבוכים במכוון מהם; רצוני לומר: מי הוא. כי הנה שער טבעי יתבאר ‏לנו בו מי הוא המכוון בכל הברו

Tap to expand

אל באפך תוכיחני הודה לאל שהוא מרגיש ומתבונן שעונותיו הביאוהו לכך כי כל דרכיו ית׳ משפט ודרך עונש ותוכחת וחלה פניו שלא יוכיחהו באפו ובחמתו אבל לאט כפי כח שכלו והוא בעצמו ענין ואל בחמתך תיסרני והוא מה שא

Tap to expand

ריאה שהיה מראה שלה ממוצע בין הירוק והשחור והוא שחרות חלוש הצבע דומה לכחול כשרה היה שחור כעין הדיו טרפה שלקות הוא וכן מראה דם שבנדה השחור טמא ועליה אמרו שחור זה אדום הוא אלא שלקה:

Tap to expand

היתה ירוקה אם היה ירקות זה ירוק הנקרא גארוג שהוא נכלל בצבע ירוק כעין הכרכום או כעין חלמון הביצה או שהיה ירקותה נוטה ללובן כעין הכשות טרפה הא אם היה ירוק כתקונו כעין כרתי כשרה שאין זה אלא מחמת שלא נגמר

Tap to expand

כל שראה שכבת זרע ולא הרגיש בה כל גופו אלא שראה בלא קושי ובלא תאוה אינו מטמא אבל אם הרגיש בעקירתו אע"פ שלא הרגיש ביציאתו טמא וזהו כלישנא קמא וכן פסקוה גדולי המחברים ונראה הטעם מפני שהוא ממוצע בין לשון

Tap to expand

יס"ב צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם קץ. אם תאמר מציאות גשם אחד אין לו תכלית שקר ואיך יאמר ותכליתם אין להם קץ. יש לומר כי כל גשם מצד היותו גשם בהכרח יש לו מציאות מכל מקום מדרך המציאות הוא להיות ענין

Tap to expand

ורויה בשנה. הוא רוח האויר האמצעי המתפשט מן י"ב הויו"ת כשהוא ממוצע שאינו לא קר ולא חם:

Tap to expand

המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם והוא ג"כ פני אדם ובידו מאזני צדק ואבני צדק והוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש. אך הוא נוטה ליובש כמו הכבד שהוא משכן לדם ונוטה ליובש להיות מרירה תלויה בו. ולפיכ

Tap to expand

והא עמודא דאמצעיתא אתקרי תפלת כל פה אלא (כל) איהו ב"ן י"ק מן בינ"ה. ואיהו עמודא דאמצעיתא. איהו ממוצע בתלת אתוון דאינון יק"ו דאתכלילן בבינה ואיהו ממוצע כגופא בין תרין דרועין. ואיהו

Tap to expand

כָּל חַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יִשְׂרָאֵל. שְׁלִישִׁיָה לִתְקִיעָה דְאַבְרָהָם רַחֲמִין פְּשׁוּטִים וְלִשְׁבָרִים דְּיִצְחָק דִינִין תַבְרִין דְלִבָּא, דִּשְׁבָרִים לְשׁוֹן תְּבִירוּ אִינוּן, הֲדָא

Tap to expand

רעיא מהימנא פִּקוּדָא לִיתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. מַאן מַחֲצִית הַשֶׁקֶל אִיהוּ כְּגוֹן חֲצִי הַהִין, וְדָא ו', מְמוּצָע בֵּין שֵׁנִי הֵהִי"ן. אַבְנָא לְמִשְׁקָל בָּהּ, דָּא י', עֶ

Tap to expand

הנמצאים יחלקו חלוקה ראשונה אל שני חלקים, אל נמצאים עומדים בעצמם ואל נמצאים עומדים בזולתם, והעומדים בזולתם הם כמקרים העומדים בגשמים, והצורות שמציאותם בחמרים. והעומדים בעצמם ג׳ חלקים, החלק הראשון הגשמים

Tap to expand

השאלה הו' באמרו ויקרא אלהים לרקיע שמים והוא כי אם היה שמהחומר המימיי הכולל עשה בתוכו ית' הרקיע והיה אם כן הרקיע טבע ממוצע בין העליונים והתחתונים למה זה נקרא שמים כשם העליונים ולא נקרא כשם התחתונים או

Tap to expand

רש"י בד"ה ואם מצעו כו' ונמצא תחום שלם ממוצע כו' כצ"ל:

Tap to expand

עוד בארו לנו פי' אחר במשנה הזאת בספר ר"מ (תשא דקפ"ז ע"ב) וז"ל פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקודש. אמר ר"מ מאן מחצית השקל. איהו כגון חצי ההין. ודא ו' ממוצע בין שני ההי"ן. אבנא למשקל בה דא י', עשרים גרה ה

Tap to expand